פריון

שיחה עם פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום דמוגרפיה במרכז טאוב • על הירידה העקבית חוצת המגזרים בילודה בישראל, הסיבות הכלכליות והתרבותיות, הקשר למלחמה וההשלכות העתידיות • האזינו

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • גולף דיווחה על צמיחה של כ-15% במכירות, אותה ייחסה ל"הצעות ערך אטרקטיביות" לצרכנים • חברת התוכנה מטריקס מציגה גידול של 10% ברווח הנקי • וחברת הנדל"ן אמות רשמה עלייה בהכנסות מדמי שכירות וניהול, לקראת השלמת מגדל ToHa2 בת"א • פריון עקפה את הצפי ברבעון ומעלה את התחזית • "תוצאות שיא רבעוניות": קמטק עקפה את הצפי עם זינוק של 38% ברווח הנקי

הבינה המלאכותית נתנה בוסט משמעותי לתחרות בין חברות, מותגים ומוצרי תוכן על תשומת-הלב והכיס של הצרכנים בעולם • הנה ארבע חברות שמנסות לחולל שינוי באופן שבו השוק הגלובלי עובד

לפי נתוני הלמ"ס, רוב העובדים מוכנים לנסוע עד שעה וחצי ביום, ורק מעטים נוסעים יותר מכך • כך מצטמצמות אפשרויות התעסוקה של העובדים ואפשרויות הגיוס של המעסיקים, ונפגע גם פריון העבודה: "עובדים מגיעים מאוחר ויוצאים מוקדם כדי להימנע מהפקקים"

בחלק ממניות חברות ההייטק הישראליות שנסחרות בניו יורק, נרשמו ירידות לאחר פרסום הדוחות הכספיים ל־2024 • בין הסיבות לתופעה: המגמה בשוק, ובעיקר בענף הטכנולוגיה; הסנטימנט השלילי כלפי מניות קטנות; תחזיות מאכזבות ומימושים לאחר תקופה של עליות

בקיץ האחרון רשמה דרום קוריאה נתון שמצביע על משבר דרמטי: שיעור הפריון בה צלל עד ל־0.72 ילדים לאישה - הנמוך ביותר ב-OECD • גם מאות מיליארדי הדולרים שהשקיעה המדינה כדי להיאבק בנושא לא הועילו • האם כך ייראה העתיד של כל מדינות המערב? • הסיפור של סיאול שצריך להדליק נורות אדומות לכל המערב

הריבית המטפסת ועליות המחירים הבלתי פוסקות עשויות להוביל לתופעה שלא נראתה בישראל מאז 2008 - שחיקה בשכר • כשאינפלציה רותחת ושוק העבודה נמצא במצב של "תעסוקה מלאה", שחיקת כוח הקנייה היא אחת המטרות של הריבית ולא תופעת לוואי • וכמו תמיד יש מי שמרוויח ומי שמפסיד

פריון העבודה הוא המדד המרכזי שקובע מה יהיה גובה השכר ורמת החיים בישראל • בעשור הראשון של המאה ה-21 הפער מול מדינות המערב לא נסגר, ועיקר הצמיחה נבעה מהצטרפות לשוק העבודה • עפ"י מחקר של בנק ישראל, מאז 2015 הפריון מזנק, והפערים מול המערב מצטמצמים • עפ"י המחקר, אין סיבה מיוחדת להתמקד דווקא בהייטק

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: לאחר הקורונה העובדים "החלשים" חזרו לשוק, מה שהוריד את התוצר השעתי הממוצע

עפ"י דוח מכון טאוב, הצמיחה הכלכלית, היצוא והיבוא נמצאים מעל קו הממוצע ארוך-הטווח מאז 1995 • אך למרות ההתאוששות המהירה מהקורונה בהשוואה למדינות אחרות, הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית נשארו בעיניהן • ואיך נכנסים לעשירון העליון?

הקואליציה הבאה תצטרך לבחון איזה הבטחות בחירות לקיים - בין שלל התוכניות היקרות לבין הכוונה להוריד מסים, כשברקע התחזיות הכלכליות מתקררות • אבל כדי להבטיח צמיחה לטווח ארוך נדרשות תוכניות אסטרטגיות שעתידות להשפיע על דמותה של החברה הישראלית

לידיעת הממשלה החדשה: ללא שיפור הפריון, לא רק שההכנסה הממוצעת ורמת החיים לא תגדלנה, אלא שאי־השוויון יתרחב בצורה מסוכנת

כשחברות ויבואנים גוזרים קופון בדמות דיבידנדים ורווחים שמנים, במקביל להעלאת מחירים אגרסיבית, צריך לקום מבוגר אחראי שיגיד עד כאן - כפי שאמר יו"ר ההסתדרות

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • הפעם: בעשור האחרון ישראל צמצמה את פערי פריון העבודה. איך זה קרה?

ישראל טיפסה למקום ה-25 במדד התחרותיות של מכון המחקר IMD, העוסק בפיתוח עסקי בינלאומי. כעת היא ממוקמת בין בריטניה (מקום 23) לצרפת (מקום 28) • לפי המכון, החולשות של ישראל הן ההשתתפות בכוח העבודה, יצוא סחורות, תיירות נכנסת ועידוד תחרות • דנמרק עקפה את שוויץ והגיעה למקום הראשון במדד

זה לא בראש שלכם, אנחנו באמת ממתינים יותר כמעט בכל מקום • התכנון ויעילות התשתיות והשירותים בארץ משתרכים מאחורי רוב מדינות ה־OECD וכדי לצמצם את הפער, דרושות כעת השקעות עתק